תחשוב טוב, יהיה טוב

אנו מתחילים סדרה של ארבעה מאמרים בנושא חשיבה חיובית, מעובד מתוך שיעורים של הרב ערד.

להתמודד או להתגבר?
כיצד צריך להתייחס לקשיים ולאתגרים בחיים?
האם אנחנו צריכים רק "להחזיק מעמד", להאמין שהכל לטובה ולחכות שהקושי יעבור, או שמא יש אפשרות אחרת, עבודה פנימית מסוג אחר.

בתורת החסידות בכלל ובשיחותיו של הרבי מלובאוויטש בפרט, ישנה התייחסות נרחבת לנושא. אחד מחידושי הרבי בדורנו, הוא שאל לנו להסתפק בהתמודדות עם הקשיים כי אם כיום ניתן כבר לעבור שלב, לעבודה נעלית יותר, עבודה בה מתגברים על הקשיים.

על סוג העבודה הזו, הנקראת "ביטחון" נלמד בדפים הבאים.

לא תירא מהם
"כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב, עם רב ממך, לא תירא מהם כי השם אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים" (פרשת משפטים).

פסוק זה הינו אחד מהמקורות בתורה, לסוג העבודה הנעלה בהתמודדות עם קשיים. הפסוק מתייחס למצב של מלחמה, מלחמה בה האויב רב וגדול ממך, אף על פי כן אומרת לנו התורה "אל תירא מהם". למרות שהאויב גדול ממך, למרות שעל פי תנאי המציאות יש חשש סביר להיכשל במלחמה, אנו מצווים לא לפחד מהאויב.

המלחמה הפנימית
אין הכוונה רק למלחמות של עם ישראל באויביו, אלא גם למלחמה הפרטית של כל אחד מאיתנו. המלחמות היומיומיות והמאבקים עם אתגרי החיים והקשיים היומיומיים.

בתוך כל אחד מאיתנו ישנה מלחמה בין הכוחות השונים הפועלים בו.

כפי שמוסבר בספר התניא (ספר היסוד של חסידות חב"ד), כי לכל יהודי ישנן שתי נפשות, נפש בהמית, המושכת אותנו לפעולות שליליות ולתחושות פנימיות של עצבות, עצלות, גאווה, כעסים. ונפש אלוקית, היא התודעה הגבוהה שבנו, וממנה באה השמחה והאמונה בבורא שמחיה את הכל.

השם אלוקיך עמך
על הפסוק "כי תצא למלחמה", אומר הרמב"ם, כי התורה מצווה כאן, שאסור לפחד מהאויב גם כשהוא גדול ממך. הרמב"ם מסביר שמכיוון שהפחד יביא אותך לבריחה, אסור לפחד.

רבינו יונה בספרו שערי תשובה מוסיף ואומר שהדרך לא להרגיש את הפחד היא על ידי שירגיש את ישועת השם.

"הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת השם בלבבו, ויבטח עליה"

כלומר, על ידי שהאדם ירגיש את הישועה שעומדת להגיע, הוא לא ירגיש את הפחד מהאויבים. הן האויבים החיצוניים (העמים שסביבנו) והן האויבים הפנימיים (הנפש הבהמית והתחושות השליליות).

עולם מושלם
היעד של היהודי בעולם הוא לא רק להחזיק מעמד מול המלחמות, מול הבעיות. היעד הוא להגיע לגאולה. כלומר לא להסתפק בהתמודדות, אלא לראות איך הבעיות נפתרות בפועל, לראות זאת בגלוי.

כולנו שואפים לגאולה הכללית, למצב בו כל האנושות תזכה להיגאל, בית המקדש יבנה, והשכינה תשרה בו, כל העמים יבואו לעבוד בבית המקדש, יהיה מהפך כללי באנושות. יהיה עולם ללא בעיות, ללא רע, לא יהיו קנאה, שנאה ותחרות. עולם מושלם.

גאולה פרטית
אך ישנה גם הגאולה הפרטית. אחת הדרכים העיקריות להגיע לגאולה כללית היא על ידי שכל אחד יגיע לגאולה הפרטית. על ידי שבחיים הפרטיים שלנו נגיע לשלימות וניגאל מכל הצרות. לכן, אם נבין היטב מה הוא המצב בגאולה הכללית נוכל להבין מה היא העבודה הנדרשת מאיתנו כדי להגיע לגאולה הפרטית.

גאולה פרטית היא לא מצב בו אנחנו עדיין נלחמים ונאבקים בבעיות. בגאולה פרטית, הכוונה היא שאנחנו כבר אחרי כל המלחמות, אחרי ההתמודדויות, אנחנו במצב שכבר ניצחנו את המלחמות.

השאיפה היא לא רק להחזיק מעמד, אלא לראות איך הקושי מתהפך לטוב, בלשון הרבי, טוב נראה ונגלה. שרואים בעיניים במוחש שהקשיים הסתיימו והמצב טוב.

הגאולה בפתח
סוג עבודה זה הוא נעלה יותר ממה שהורגלנו עד היום. הדרישה היא גדולה יותר, אך ככל שמתקרבים יותר לגאולה, כך ניתן יותר כבר להתחיל לחיות את הגאולה.

לכן בזמננו, יש כבר את האפשרות להתחיל להתגבר על הבעיות, ולא רק להתמודד איתן.

שבתי בבית השם
כך גם אומר דוד המלך בתהילים (פרק כז, פרק המוסיפים לתפילה בימי חודש אלול), "אם תחנה עלי מלחמה לא יירא ליבי, אם יקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח", הוא יודע שיהיו לו מאבקים ויודע שהוא ינצח אותם.

"אחת שאלתי מעם השם, שבתי בבית השם כל ימי חיי לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו", דוד המלך מבקש להגיע למצב בו לא יהיו עוד מלחמות, שהטוב יהיה נראה ונגלה.

לשבת בבית המקדש, כאשר השכינה שורה, הגאולה כבר כאן ואנחנו כבר אחרי המאבקים והמלחמות.

הרע כבר התהפך לטוב גלוי.
כלומר, אף על פי שדוד המלך נמצא בהתמודדויות ובמלחמות, היעד שלו זה להגיע למצב בו אין יותר מלחמות וקשיים, מצב של גאולה.

אמונה וביטחון
בחסידות מוסבר כי ההבדל בין שני סוגי העבודה, הוא על דרך ההבדל בין אמונה וביטחון.

אמונה נותנת לנו את הכוחות להתמודד מול הבעיות, לשאת אותם ואפילו בסופו של דבר להתגבר עליהם. ביטחון פוטר אותנו מהבעיות. על ידי ביטחון מגיעים למצב בו רואים את הטוב בגלוי.

לכן אמרו חכמים כי בזכות הביטחון נגאלו ישראל ממצרים. בשיחותיו מסביר הרבי כי גם בגאולה הקרובה ניגאל בזכות הביטחון.

מהי העבודה הזו של הביטחון, מדוע היא זו שתגאל אותנו, והכי חשוב – כיצד עושים זאת ?

תכלית הבריאה
תכלית הבריאה היא הפוכה לגמרי מהמציאות שאנו רואים בעיניים. בעיניים אנו רואים מציאות של חושך, עולם של הפקר, עולם שבו הרשעים גוברים. העולם מלא בדברים שליליים, וגם העולם הפנימי שלנו מלא ברע "יצר לב האדם רע מנעוריו".

חלל פנוי – חילול השם
בכתבי האריז"ל (מגדולי המקובלים) נכתב, כי "בתחילה היה הכל אור אינסוף ממלא את כל החלל", קודם בריאת העולמות היה רק את האור האינסופי, אור במשמעות של טוב.

כפי שנאמר בפרשת בראשית "וירא אלוקים את האור כי טוב".

הטוב האינסופי של הבורא היה ממלא את כל מקום החלל. כל המציאות ביטאה שהרצון האינסופי של הבורא היה להטיב ולהאיר בלי גבול.

בהמשך מסביר האריז"ל, שהקב"ה היה חייב לפנות מקום כדי שיוכל לברוא את העולם.

כלומר, אם האור האינסופי ממלא את הכל, אז אין מקום לעולם. עולם הוא מלשון העלם, ולכן על מנת שיוכל להיות העלם, האור האינסופי היה צריך להסתלק. ולכן סילק הבורא את אורו הגדול על הצד ועשה חלל – מקום פנוי.

כתוצאה מהחלל נגרם חילול השם.

הטוב שמך?
כאשר אנו רואים עולם שבו יש רוע, קשיים, עולם שבו הרשעים גוברים, קשה לנו לראות את הטוב של הבורא. מצב זה מביא אנשים לשאול, היכן נמצא הקב"ה, כיצד יתכן לומר עליו "הטוב שמך ולך נאה להודות".

זהו מצב של חילול השם. חילול הנובע מהחלל והמקום פנוי שהשאיר הקב"ה בבריאת העולם.

אך, כאמור, ללא החלל לא היה יכול להיברא העולם כפי שאנו מכירים אותו. אם לא היה את החלל, והעולם לא היה מעלים על הבורא, לא היינו מרגישים נפרדים מהבורא. כתוצאה מכך, לא הייתה לנו זכות בחירה, לא הייתה לנו התמודדות אמיתית.

הקב"ה רצה שתהיה לנו בחירה חופשית, שנגיע לטוב שלנו על ידי עשייה, על ידי מאמץ, שיהיו לנו מאבקים, ונתגבר עליהם.

אור הקו
לכן הקב"ה לא השאיר את העולם במצב של חושך גמור, ולאחר ש"צמצמם את אורו הגדול" ויצר את החלל והמקום הפנוי, הוא המשיך את "אור הקו" לתוך החלל. אור הקו הוא הגילוי של הטוב, הגילוי של הקב"ה בתוך המציאות.

את אותו אור אינסופי ואהבה אינסופית של הבורא, שהיה צריך לצמצמם כדי לברוא עולמות נפרדים, הוא המשיך לעולמות בצורה מוגבלת. וכך מצד אחד מורגש בעולם מעט מן הטוב, אך מצד שני, הטוב הזה לא "מבטל" את העולמות, לא שולל את המצב של החלל, של ההעלם וההסתר.

הצמצום בשביל הגילוי
הכוונה הפנימית בצמצום אינה בשביל שיישאר המצב של חילול השם, הכוונה הפנימית אינה בשביל שיישאר המצב של העלם, להיפך. הכוונה הפנימית בצמצום היא הגילוי שבא לאחריו. הגאולה היא המצב בו מתגלה איך כל ההסתר הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא רק אמצעי להגיע לגילוי נעלה יותר.

במילים אחרות, הכוונה הפנימית בקשיים אנו עוברים בחיים היא לא שלב ההתמודדות, אלא השלב בו אנו מתגברים על הקושי. אין מטרה בהסתר עצמו, המטרה היא בגילוי שמגיע אחריו ובעילוי אליו אנו מגיעים בזכות ההתמודדות.

בכללות אפשר לומר כי היו תקופות בהיסטוריה שאי אפשר היה להגיע לדרגה זו. העולם עוד לא היו מוכן לכך. אך כיום כיוון שהגאולה קרובה לבוא, יש לנו כבר את הכוחות לעבודה זו. כיום אפשר (וגם נדרש) שנפתור את הבעיות, נתגבר עליהן ונראה את הטוב בגלוי.

תודעה
לפני שנסביר בהרחבה איך זה עובד וכיצד עושים את זה בפועל, נאמר כי עיקר העניין הוא שינוי התודעה, זוהי נקודת המפתח.

אם נהיה בתודעה של מלחמה, תודעה של התמודדות, כך גם יהיה היחס שלנו לבעיות. אך מה שנדרש מאיתנו כיום הוא לעשות שינוי בתודעה. לעבור לתודעה של גאולה.

הצמצום אינו כפשוטו
אנו צריכים להחדיר לנו לתודעה שהצמצום הוא לא כפשוטו. כלומר הקב"ה נמצא איתנו כאן כל הזמן. יותר מזה, הקב"ה רוצה שנגלה אותו כאן בתוך העולם. רוצה שנגיע למצב של טוב נראה ונגלה.

במילים אחרות, מצד הקב"ה הטוב כבר פה, השינוי צריך להיעשות רק בנו, וראשית השינוי הוא תודעתי. להבין ולהפנים שגם ההסתר הוא חלק מהתכנית האלוקית, גם מידת הדין, היא מידה של הקב"ה וגם בזה נמצא אלוקות.

"לית אתר פנוי מיניה" כלשון הזוהר, הקב"ה נמצא בכל מקום, הוא רוצה בטובתנו. החלל אינו המטרה אלא הגילוי שלאור הקו בתוך המציאות הוא המטרה. התפקיד שלנו הוא רק "לפקוח את העיניים", להתחיל לראות את זה.

הרע הוא רק אחיזת עיניים, אחיזת עיניים שמושרשת באנושות כבר שנים רבות, זהו חלום בלהות, אבל רק חלום. המציאות האמיתית היא הטוב האלוקי, והדרך להתחיל לראות זאת (באופן גלוי) היא על ידי שינוי התודעה, על ידי שנתחיל לפקוח את העיניים ולראות את הטוב האלוקי.

על ידי שנעלה למקום הגבוה הזה, המקום בו הצמצום אינו כפשוטו, נוכל להמשיך את האור לתוך המציאות היומיומית, ולראות כאן ועכשיו את הטוב הנראה והנגלה.

לסיכום
במשך דורות רבים עיקר העבודה הייתה בדרגת אמונה, להתמודד עם הקשיים, להאמין שיש טוב בכל דבר. בדורנו יש כבר כוחות להגיע לדרגה גבוהה יותר, דרגא של ביטחון. אפשר להתגבר על הבעיות, לנצח את הקשיים, לראות את הטוב שבכל דבר באופן גלוי.

ראשית השינוי הוא בתודעה. זה אינו שינוי פשוט, כיוון שאנו חיים בתודעה של גלות כבר שנים, תודעה לפיה קשה לפתור בעיות, קשה לנצח מלחמות. תודעה לפיה אין מושלמות בעולם, אין גילוי, אלוקי, להיפך יש הסתר, יש קשיים, יש רוע.

צריך הרבה אומץ ותעוזה לעשות את השינוי, אך זוהי ראשית העבודה.

לשנות את התודעה. להתחיל להסתכל על העולם בתודעה של גאולה. לפתוח את העיניים ולראות כבר היום, איך הקב"ה נמצא בכל מקום. לראות כבר היום כי הגלות היא החלום והגאולה היא המציאות האמיתית.

לא להישאר ברמה האמונה התיאורטית, להחזיק מעמד ולהאמין שיכול להיות טוב יותר, אלא לבטוח בהשם ולהרגיש איך גם המציאות שלי היא מציאות של טוב אלוקי.תודעה זו תגרום לטוב האלוקי להתגלות בעולם בפועל.

זהו השינוי העיקרי ובהמשך נסביר איך מורידים זה לכלים ודפוסי התנהגות בחיי היום יום.

בפעם הבאה נתחיל להסביר איך בפועל החשיבה החיובית מושכת אלינו את הטוב הגלוי